ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ב׳:ג׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ב׳:ב׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ב׳:ד׳ »

2 רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָּקִישׁ בְּשֵׁם אַבָּא כֹהֵן בַּר דָּלָיָא אָדָם זוֹכֶה בִּמְצִיאָה בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ מַה טַעַם וְהִנֵּה בְּעוֹנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית יי זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים וְלַנְּחוֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרוֹב הָיָה וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ב׳:ג׳

2 כתב יד א ה"ג אדם זוכה במציאה בד' אמות:

3 מ"ט. פי' מהיכן שמעינן:

4 ומייתי קרא ואני בעניי הכינותי כו'. פי' ומדקרי ליה בעניי אלמא שעדיין לא בא לידו ואפ"ה הקדיש אלמא שהיא שלו מדיכיל להקדיש:

5 כתב יד ב מ"ט. מהיכא שמעינן לה מקרא:

6 ואני בעניי הכינותי. מדאמר בעניי אלמא שעדיין לא בא לידו ואפ"ה הקדיש ומדיכול להקדיש ש"מ דשלו הוא אפי' קודם שבא לידו:

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ב׳:ב׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ב׳:ד׳ »